משל המוצג בצורת סרטון ועוסק בסדרי עדיפויות בחיים.
להלן המשל הכתוב:
בתחילת השיעור הניח המרצה צנצנת זכוכית גדולה על שולחנו.
אחר כך, הוא שלף מספר אבנים גדולות, והכניס אותן בזהירות לתוך הצנצנת.
כשלא נותר עוד מקום לאבנים נוספות הוא שאל:
“האם הצנצנת מלאה?”
“כן”, ענו יחד כל הסטודנטים.
הוא הוציא מתיקו שקית של אבני חצץ ורוקן אותה אל תוך הצנצנת, עד שהחלל בין האבנים התמלא.
“ועכשיו”, שאל, “הכלי מלא?”
הפעם הסטודנטים היססו מעט, אך בכל זאת, רובם השיבו “כן”.
“לא לגמרי”, דייק המרצה.
הוא לקח חול ושפך גם אותו אל תוך הצנצנת, עד שמילא את כל החלל שבין האבנים לחצץ.
המרצה חיכה רגע, נתן לתלמידיו שהות לחשוב ואז שאל:
“איזה שיעור לחיים תוכלו להפיק מהניסוי הזה?”
ואחד הסטודנטים קפץ בהתלהבות ואמר:
“לא משנה כמה החיים שלך עמוסים, תמיד תוכל להספיק עוד משהו”.
“לא בדיוק” אמר המרצה.
הוא רוקן את הצנצנת וביקש מאחד הסטונדטים לגשת אליו.
הוא נתן לו את האבנים, החצץ והחול, וביקש ממנו למלא שוב את הצנצנת, אך הפעם את האבנים הגדולות להכניס בסוף.
הסטודנט ניסה שוב ושוב, אך לא הצליח.
והמרצה הסביר: “אם לא נכניס את האבנים הגדולות קודם, לעולם לא נצליח להכניסן אחר כך”.
האבנים הגדולות מייצגות את הדברים החשובים באמת בחיינו, כמו משפחה, חברים וצמיחה אישית.
אם נמלא את חיינו בדברים קטנים, לעולם לא יישאר לנו זמן בשביל הדברים הגדולים והחשובים.
“אל תאמר ‘לכשאפנה אשנה’, שמא לא תפנה” (אבות ב, ה)
מהן האבנים הגדולות בחיים שלך?